אז מה הקשר בין דודה מזהירה לשחקנית זהרירה ולחריפא זהרירי? תעלת בלאומילך!
- אוריאל בן-עמי
- May 30
- 3 min read
4.4.2024
ישנם סיפורים כל כך טובים ומצחיקים, שאף אחד לא מאמין שהם אמיתיים. אז תחליטו.
סבא וסבתא החלוצים העניקו את השם "מזהירה" לדודתי, אחותו של אבי. היא, להבדיל מהוריה פחות התלהבה וממש סבלה מהשם הזה. כשהייתה בת 16 שינתה אותו. בילדותה למדה בכתה של משה דיין ולא התראו מאז. עברו עשרות שנים. סמוך לפטירתו, לקראת חג ה-60 לנהלל, פניתי אליו בטלפון בבקשה לראיינו לתוכנית רדיו. הזדהיתי בשם משפחתי והוא שאל מיד: "לדודתך קוראים מזהירה"? שם שלא ניתן לשכוח. הוא זכר מיד, אך לא היה מעודכן, שהיא כבר שינתה אותו. נזכרתי בסיפור הזה בעקבות פוסט נפלא של איה גרניט-שבא, בתה של השחקנית זהרירה חריפאי, כלת פרס ישראל. אביה של זהרירה, מדור החלוצים, הדביק לה את השם הדומה והיא גם כן סבלה לא מעט ממנו.

היא שיחקה נהדר בתפקיד הקיבוצניקית המתנשאת בסרט של אפרים קישון על סאלאח שבתי. היא שיחקה נפלא במחזות של חנוך לוין בתפקיד "ביג תוחעס" ועוד - וגם בסרט הנהדר של אפרים קישון "תעלת בלאומילך" בכיכובו של בומבה צור.
בסרט הוא מופיע כמשוגע שנמלט מבית המשוגעים. הוא גונב פטיש אוויר מעיריית תל אביב ומתחיל לקדוח, לפנות בוקר, בלב כיכר מוגרבי. שוטר מקוף (שייקה אופיר שיהפוך בהמשך לדמות השוטר אזולאי) אינו מנסה להבין את פשר המעשה. ההיפך. הוא מסייע לבלאומילך, להשליט במקום סדר שיאפשר לו להמשיך לחפור.
בלאומילך יוצר מהומה שלמה עם רעש והפרעה לתחבורה ואיש אינו מנסה לעצור בעדו. ההיפך. אף אחד מהאחראים בעירייה או במשטרה, אינו רוצה להצטייר כמי שאינו יודע מה מתרחש בתחום אחריותו. כולם מעמידים פנים, כאילו כל המבצע היה מתוכנן על ידיהם. כאילו מדובר בפרויקט עירוני מתוכנן היטב. התעלה במורד אלנבי ממשיכה להיחפר בלב תל-אביב בידי בלאומילך המשוגע.

רק פקיד אחד בעירייה בשם ציגלר, מגלה שבלאומילך הוא משוגע שמחזיק פטיש אוויר שגנב ומכוסה במיטתו. הוא מנסה להתריע, אך איש אינו מקשיב לו שבלאומילך מטורף וחופר בכיכר ללא רשות. ציגלר, היחיד שקורא את המציאות מפוטר מתפקידו. בסיום הסרט נפתחת "תעלת אלנבי" בטקס רב משתתפים, בליווי תזמורת ונציגי הממשלה. כולם מודים לראש העיר בעל החזון שהפך את תל אביב ל"ונציה של המזרח הקרוב". בלאומילך, שנעלב מכך שלא קיבל הכרה לתרומתו בנושא, לוקח את פטיש האוויר ועובר לחפור בכיכר מלכי ישראל (לימים כיכר רבין) אשר מול בניין העירייה. באותה העת מובל ציגלר אל בית המשוגעים.

***
ואם הגעתם עד כאן ואתם שואלים מה זה קשור לזהרירה חריפאי, הנה הפוסט של בתה איה שבא:
"לאמא שלי תמיד היו בעיות עם השם שלה. זהרירה חריפאי.
היו כאלה שחשבו שהיא אימצה לה איזה שם בימתי כזה, אבל האמת שזו היתה המצאה של אבא שלה שהיה סופר ועיתונאי,ממחיי השפה העברית, חיים לייב חריפאי.
זהרירה (עם מפיק ב- ה') פירושו- אור קטן- זהריר של אור. חריפאי- זה עיברות של שם המשפחה הרוסי שלהם שהיה "אוסטרון" שזה פיקח ברוסית וכך שינה לחריפאי- חריף -פיקח. אמא שלי סיפרה שהיה לה תמיד קשה עם השם שלה, כבר בתור ילדה המורות היו נעצרות לפני השם שלה, היתה פאוזה של כמה דקות עד שהצליחו בכלל להגיד אותו.. וכך גם לאורך השנים היו שיבושים אין ספור. השיא היה בצ'ק הראשון שקיבלה עבור- "זהרורי חריפוצי".
והיא בכלל רצתה שיקראו לה רותי.
מאז מתה אימי אך לשמחתי שמה הולך לפניה והיא עכשיו רחוב מקסים המחבר בין שד" רוקח אבן גבירול לאוסישקין.
והנה הבוקר קיבלתי את הצילום הזה.
רח' חריפא זהרירי חסום.
אני בטוחה שאמא שלי מתפוצצת מצחוק שם בשמיים.
א. שהיא רחוב
ב. שהיא חריפא זהרירי
ג. שהיא חסומה.
נסיעה בטוחה לכולם". עד כאן איה שבא.

***
ואגב, דודתי מזהירה שינתה את שמה לרות... שעליו חלמה זהרירה.
ואם לרון חולדאי יש דעה על הסיפור הזה, כדאי ממש לדבר איתו. אולי מישהו שוב חופר לו מתחת לאף ומישהו גם מתכנן טקס.

Comments