גם הזיכרון וההיסטוריה, לא מה שהיו פעם
- אוריאל בן-עמי
- Jun 12
- 1 min read
20.5.2025
מלחמת יום הכיפורים, למשל. מי זוכר? החיים והחיים-המתים, המצולקים שהיו ונשארו שם וחזרו לא מה שהיו. והשכולים שיקיריהם לא חזרו.
ולמה למשל? הייתי לאחריה קצין היסטוריה צעיר במילואים. עשרות ספרים כבר יצאו אודותיה ורק מחלקת היסטוריה של צה"ל התעכבה. חיכתה לתגובות הגנרלים שרבו ביניהם במלחמה.
הם השיבו לאט לאט ורק אריאל שרון התעכב מלהגיב. הם חששו לפרסם ללא תגובתו וכך נמנעו מפרסום רשמי. כשכבר יצא לאור, היה אוסף הערות שוליים, עבש ומיותר. גנרל אחד צחק ואמר: "ההיסטוריה שייכת לגנרל האחרון שנשאר לספר זיכרונות למה הוא מוצלח וחבריו לא".
וכך, התברר שהיסטוריה "רשמית", היא בדיחה עצובה המופקדת בידי פקידי היסטוריה צבאיים, המתמנים בידי מפקדים בכירים מהם, לעצב או למחוק את חלקם במלחמה.
אחר כך הם נעשים רמטכ"לים ושרי ביטחון וראשי ממשלה והעם ופקידיו הבכירים - אסקופה נדרסת לרגליהם. מופתעים. מופתעים מאד. רבותי הקונספציה חוזרת.
וכמו בשיר, רק התנ"ך לא מתחלף.
👍