גֶּבֶר בָּא מִמִּלְחָמָה

גֶּבֶר הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה וְהִיא נִמְשֶׁכֶת.

בִּתְחִלָּתָהּ אָמְרוּ "כַּמָּה יָמִים וְהִיא תִּגָּמֵר".

אֲבָל הִיא נִמְשֶׁכֶת. שָׁנִים עַל שָׁנִים נִמְשֶׁכֶת.

וְהוּא נִלְחַם עַל חֲפִירוֹת חַיָּיו.

פֹּה הַפְסָקַת אֵשׁ, שָׁם הֶסְכֵּם מְקוֹמִי.

אֲבָל הַמִּלְחָמָה נִמְשֶׁכֶת.

נוֹלָדִים שָׁם יְלָדִים נֶהֱדָרִים. צוֹמְחִים שָׁם פְּרָחִים.

לִפְעָמִים אֵין לָהֶם רֵיחַ. לִפְעָמִים רֵיחַ מְשֻׁנֶּה נוֹרָא. לֹא שֶׁל פֶּרַח.

חַיָּלִים שְׁקוּפִים, יַחַד אִתּוֹ בָּעֶמְדָּה.

גַּם הוּא שָׁקוּף לָהֶם. כְּשֶׁהֵם מֵתִים, אִישׁ לֹא שָׂם לֵב.

עוֹקְבִים בָּאֲוִיר מִנַּיִן יָגִיחַ הַצָּלָף הַקּוֹצָנִי

שֶׁל חַיֵּיהֶם וִינַסֶּה לִפְגֹּעַ בְּמַשְׁתִּיק קוֹל בֵּין הָעֵינַיִם.

בְּמַשְׁתִּיק קוֹל, כִּי אֵינוֹ רוֹצֶה לְהֵחָשֵׁב רוֹצֵחַ.

רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה נְקִיָּה. בְּלִי לְהוֹתִיר סִימָנִים.

לִמְחֹק טְבִיעוֹת אֶצְבָּעוֹת.

וְעוֹבְרוֹת שָׁנִים וְהַחַיָּלִים עֲיֵפִים

וְהַמִּלְחָמָה נִמְשֶׁכֶת וְדוֹעֶכֶת.

וְאָז הוּא שָׁב הַבַּיְתָה. הוּא כְּבָר אַחֵר וְזֶה כְּבָר לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִת.

גֶּבֶר חוֹזֵר מֵהַמִּלְחָמָה וַאֲהוּבָתוֹ שֶׁלֹּא הִכִּיר

מְחַכָּה נֶאֱמָנָה לוֹ.

הֵם יָרוּ בִּי, הֵם יָרוּ בִּי. אַתְּ מְבִינָה? הוּא אוֹמֵר לָהּ

וְהִיא מְבִינָה. גַּם אֶת מָה שֶׁלֹּא. לֹא שׁוֹאֶלֶת מָה שֶׁאֵינֶנּוּ מְסַפֵּר.

וְאָז הוּא מְסַפֵּר וּמְסַפֵּר וּמַפְסִיק לִשְׁאֹל אִם הִיא מְבִינָה.

וְהוּא אוֹמֵר לָהּ: תָּאֲרִי לָךְ, יֵשׁ לָךְ מֻשָּׂג? מָה זֶה גֶּבֶר

שֶׁחוֹזֵר מִמִּלְחָמָה?

וְהִיא אוֹמֶרֶת: כֵּן, חִכִּיתִי לְךָ.

בּוֹא. אֶחֱטֵהּ לְךָ אֶת הַפְּצָעִים. בִּזְהִירוּת.

שֶׁלֹּא יִשְׂרֹף. שֶׁרַק הַצַּלָּקוֹת תִּשָּׁאַרְנָה. כְּמוֹ שֶׁרָצִיתָ.

אוריאל בן עמי

סמדר כ"ץ, שביל בהרי שמרון, ציור מתוך הספר מנהלל ועד בכלל - רטרוספקטיבה