המאבק על דמות המושב והצלת המושבים

מפגש יאיר ישי עם גדליה גל בביתו בכפר ויתקין

23.6.2024

בתמונות עם גדליה גל (משמאל) ויאיר ישי בכפר ויתקין.

גדליה גל בן ה-91 מכפר ויתקין ויאיר ישי בן ה-87 ממושב בית שערים, היו ונשארו מושבניקים "שרופים" ונאמנים, כמעט מאז נולדו ועד היום.

נפגשנו בביתו של גדליה גל בכפר ויתקין לרגל מאמר-מחקר חדש וחשוב, שפרסם יאיר ישי בכתב העת "אופקים בגיאוגרפיה" של אוניברסיטת חיפה. המאמר-מחקר מרעיש בממצאיו. הוא חושף מאבק מר ועלום ונסתר מרוב הציבור, שנמשך 12 שנים נגד הצעת "חוק המושבים". מי שיקרא בו לא יאמין למראה עיניו, מה התחולל בשנים 1958-1970 במושבים, עד כדי איום בקרע ובפילוג בתוכם.

היכרתי וזכרתי חלק מהדברים עוד מימי המאבק שהתרחש בילדותי במושב נהלל, במהלך שנות ה-60.

בסופו ניצחו מתנגדי הצעת החוק, "המורדים", כפי שכונו. מנהיגם היה ראובן יפה, בנו של אליעזר יפה, הוגה רעיון מושב העובדים, ממייסדי נהלל ומייסדי "תנובה". את המאמר מקדיש יאיר ישי להנצחת פעלם.

ראובן יפה נאבק להמשיך את דרך אביו ולשמור על זכויות חבר המושב מפני נישול וגירוש בידי האגודה במושב ותנועת המושבים. כמו אביו הוגה רעיון מושב העובדים, הוא האמין שחופש הפרט לעבד את משקו עם משפחתו, אינו סותר את הצורך בשיווק משותף ובעזרה הדדית בין החברים. אך בשום אופן לא לשעבד את החבר לשליטת האגודה בו, באמצעים כלכליים או משפטים ובשרירות לב, כראות עיניה.

הצעת החוק הדרקוני ביקשה להקנות סמכויות מרחיקות לכת לתנועת המושבים לשלוט בחבר ובאגודה, כסמכות חוקתית פוסקת, גם נגד רוב החברים במושב. בהצעת החוק נקבע שחבר מושב אינו יכול להישפט בבית משפט אזרחי של מדינת ישראל, אלא רק בידי שופטים ממונים מטעם תנועת המושבים, שהם חברי מושב, ללא השכלה משפטית.

עוד נאמר בהצעת החוק שכל חבר חייב, באופן אישי, בערבות הדדית על כל חובות האגודה, גם אם אין לו כל קשר להחלטות ולניהולה, שהביאו לחובות.

גדליה גל

הצעת החוק, פעלה למעשה נגד עקרונות המושב עצמו שהגה אליעזר יפה בספרו "ליסוד מושב העובדים", שיצא בשנת 1919, שנתיים לפני שהוקם נהלל, המושב הראשון.

הצעת החוק באה ב-1958 לראשונה, כדי להעניק כוח ומנגנון שליטה כלכלי ומשפטי בידי תנועת המושבים, כנגד חבר האגודה. עד כדי סילוקו מהמושב או הטלת קנסות כבדים עליו, כראות עיניה. למעשה הייתה זו הצעת חוק שחלק מסעיפיה, היו עצמם בלתי חוקיים לפי חוקי המדינה.

ראובן יפה הצליח לסכלה עם חבריו המורדים, במאבק שהתחולל במושבים עצמם ובכנסת וטילטל כאמור את המדינה בכל המושבים.

***

מקץ 12 שנים, דעכה לבסוף הצעת החוק וירדה מסדר יומה של הכנסת, לאחר מאבק ציבורי מתיש. מאז ביקשו להשכיחה. היא הותירה צלקות ומתחים וטראומות בקרב החברים המעורבים בו, שרובם הלכו לעולמם.

יאיר ישי היה אז בן 27, תמך בראובן יפה ונילווה אליו במסע המאבק וההסברה נגד החוק, בפעילותו הציבורית, ברחבי הארץ.

גדליה גל היה אז בראשית דרכו בתנועת המושבים, כמרכז ועדת המשק ולא זוהה עם דוחפי החוק . 60 שנה עברו מאז. ערב מלחמת ששת הימים היה יאיר ישי חבר מושב אלמגור, למרגלות רמת הגולן. הוא פנה לגדליה גל, שהיה אז סמג"ד במילואים וביקש ממנו להצטרף כקצין מילואים צעיר, ללא שיבוץ, ללחימה בגדוד הצנחנים שלו. גדליה העריך את ישי ונענה ברצון. בסופו של דבר הוצב ישי לכוח גולני ונלחם בקרב בתל פאחר, מהקשים בקרבות הגולן במלחמה. מאז הוא וגדליה גל ויאיר ישי לא נפגשו.

עם יאיר ישי

השבוע כאמור, נפגשנו למפגש מרתק לרגל מאמרו-מחקרו של ישי, שעמל עליו משך כעשר שנים. הוא מתבסס על ארכיוני המושבים הוותיקים והסמוכים זה לזה בעמק יזרעאל: נהלל, כפר יהושע ובית שערים.

בשיחתנו הייתה ביניהם הסכמה שטוב היה שהחוק הדרקוני לא יצא אל הפעל. אחרי שעורר תסיסה במושבים – התברר כטעות קשה. יאיר ישי נשאר חקלאי עד היום במשקו במושב בית שערים. גדליה גל, ממשיך לעבוד במשקו בכפר ויתקין. הוא מונה ב-1987 למזכיר תנועת המושבים ואחר כך לחבר כנסת וליו"ר ועדת הכספים.

בתקופה זו קרסו המושבים עקב חובות עתק של ארגוני הקניות שהקימו והלוואות ללא כיסוי. הבנקים רצו להפילם על חברי המושבים, כערבים חתומים לכלל החובות שאינם שלהם. אלה היו גם ימי אינפלציה מטורפת של מאות אחוזים, שיצר הליכוד בשלטון.

גדליה גל הפך למציל המושבים. הוא שכנע את כל קצוות הכנסת, את נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר ואת שר האוצר בייגה שוחט להצעת חוק שיזם בשיתוף פעולה והסכמת כל הגורמים, לרבות הבנקים. הם ראו בהתמוטטות 400 המושבים, ו- 30,000 משפחות המושבים - סכנת קריסת למשק הישראלי כולו, כבעיה לאומית.

המושבים בימים ההם ומשך כ-100 שנים מאז ראשיתם, נשאו בנטל החקלאות, בקליטת עליית מושבי צפון אפריקה בנגב ובגליל וכמובן בשירות צבאי מוביל, ללא שיעור ביחס לגדלם באוכלוסייה.

בסופו של תהליך בשנת 1992, כ-30 שנה לאחר המאבק הראשון, חוקק גדליה גל את "חוק גל" הנושא את שמו, בהסכמה עם אנשי הליכוד. הוא חילץ את המושבים מחוב של כ-30 מיליארד ₪, על דעת רוב חברי הכנסת. בתנועת המושבים שלטו, משלב מסויים, שני מזכירים במקביל, נציגי המושבים הוותיקים והעולים. לימים הם גם התפצלו בתמיכתם במפלגת העבודה ובליכוד.

גדליה גל זכה להוקרה ושבחים על כל פעילותו הציבורית כאיש מקצוע ומעשה נקי כפיים - והמשיך בפעילות ציבורית, גם מחוץ לכנסת עד השנים האחרונות.

סיפור המושבים ודמותם וההשפעות הפוליטיות והחברתיות עליהם - מחייב הרחבה היסטורית. להבדיל מהקיבוצים, שטיפחו חיים פוליטיים פעילים והותירו את רישומם בתיעוד, בתרבות, בספרות ובאומנות – המושבניקים עסקו בעבודה קשה במשקיהם עם בני משפחותיהם, או בפעילות ציבורית לפרנסתם.

אולי זהו גורם חשוב ומשמעותי להבנה מדוע נשכח חלקם החשוב בהיסטוריה, שהפכה אותם לכפרים קהילתיים העוסקים פחות בחקלאות. זו כנראה גם דרכה של ההיסטוריה: פרקים מכוננים בתרומה עצומה למדינה, נעלמים ממנה בשחיקת ומאבקי היום יום.