הרמב"ם של נהלל - 16 שנים לגבורותיו עם תלמידיו
- אוריאל בן-עמי
- Jun 12
- 3 min read
3.7.2024
16 שנים מלאו לחג הגבורות שחגגנו למורנו הדגול פרופ' דוד גולן ז"ל בנהלל.
דוד היה מורה אהוב ונערץ של בני הדור השלישי בכפר.
רק לקראת גיל 40, יצא ללימודיו באוניברסיטה והפך לפרופסור מומחה ליוון ורומי בעת העתיקה. פרסם את תולדות העולם ההלניסטי וספרים רבים על הקיסרים הרומיים. את רוב ספריו כתב בעשור האחרון לחייו ובגיל 92, נפטר בשיבה טובה.
גולן כתב לפני 55 שנה את הימנון הכפר "בואך כצאתך בשלום", שהפך למסורת. מידי שנה בח' באלול, חג יסוד המושב, נפרדים ההורים בשיר הזה מהמחזור היוצא לצה"ל. שיר שהוא ברכת הדרך ותפילת המושב: מחכים לבואם של הבנים כמו בצאתם, בשלום.
הרבה ציוני דרך עברנו איתו בנהלל ובכלל. זכיתי להנחות את חג הגבורות לדוד גולן שבו כינינו אותו "מורה נבוכים", כפי שהיה לנו. הוא היה הרמב"ם שלנו, שליח ציבור עשרות שנים בבית הכנסת, שכתב שני ספרים מכוננים גם ביהדות. לפי תפיסתו תורת משה רבנו היא ספר חוקים אוניברסלי. אמנה חברתית לחברה בריאה ותקינה.
כ-300 מתלמידיו מהכפר, מהסמינר למורים ולגננות ומהאוניברסיטה, הגיעו לפני 16 שנים לברכו. במסיבה שהנחיתי עם זהר בצר, קרא תלמידו יהונתן גפן, את "מזמור לדוד", שכתב לכבודו. תלמידו הזמר דדי בן עמי שר לו את "מזמור לדוד", מתהילים. שניהם, בני הדור השלישי, נפטרו ביתיים גם הם. הם היו אסירי תודה שגילה ועודד את כשרונם, עוד בילדותם.
בספר שירי "מנהלל ועד בכלל", שיצא לאחר מכן, עוד בחייו, הקדשתי לו ולרעייתו מלכה ז"ל, שהם גם שכני מילדות - את השיר "ביתי אל מול גולן". דויד היה ראשון המברכים בהשקת הספר ב"תמול שלשום" בירושלים ועסק בברכתו עוד בחלוצים המייסדים.
--
פרופ' דוד גולן ז"ל, הוזמן בידי החלוצים, כעולה חדש וניצול שואה, לפני יותר מ-70 שנה, ללמד ולחנך את דור נכדיהם.
רעייתו מלכה היתה המחנכת שלי ביסודי. היא ידעה שלא אהבתי כילד, להכין שיעורי בית. שמרנו על קשר קרוב עד סוף ימיהם. כל שיחה עם דוד הייתה שיעור פרטי לחיים, עם המון שיעורי בית שלקחתי ממנו. אני חב לו תודה גדולה על מתנות הרוח שהעניק לי. על הכרעות אישיות ומוסריות ועל ההזדמנות לשעות שיחה ארוכות וחובקות עולם. דוד גולן הוא דמות המורה שהשפיעה עלי ביותר.
הוא היה למורה כל הדורות בכפר. חלק מתלמידיו נשארו לו נאמנים מבית הספר היסודי ועד לקראת גיל 80 בעצמם והמשיכו ללמוד איתו.
מזמור לדוד / יהונתן גפן
לפני חמישים שנה הכל ידענו
והיום אנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים דבר
אבל מודים לאל שהתחלנו
עם מורה כה דגול, כה ישר ויקר.
שני דברים נצחיים מדוד למדתי:
האחר סקרנות שהיא אם כל חכמה.
והשני - ידע כללי בלי מצפון פרטי
יכול להשחית את הנשמה.
המורה הבינוני מספר סיפורים.
המורה הטוב מסביר כל תופעה.
המורה המשובח מדגים.
המורה הגדול נותן השראה.
השראה ממורי הגדול קיבלתי
(הוא הרשה לי להיות חריג בלשון המעטה).
ובגללו בכל מה שכתבתי - הפנמתי:
הפחדן מתאר, האמיץ נוקט עמדה.
דוד, אילו לא ההשראה שנתת לי אז
עד היום הייתי מובטל ושואב מים.
ותודה שהרשית לי להיות קצת רנסנס
גם שמסביב ימי הביניים.
מזמור לדוד המיתולוגי,
המורה האהוב והאמן,
ותדע שבקשר אליך -
העם כל הזמן עם הגולן.
ביתי אל מול גולן / אוריאל בן עמי
למלכה ודוד, מורַי־שכנַי בנהלל
בֵּיתִי אֶל מוּל גּוֹלָן
בֵּיתְכֶם לִי הַר נְבוֹ:
לָדַעַת הַתִּקְווֹת כֻּלָּן
לְאָן נָבוֹא — וְלֹא נָבוֹא.
בֵּיתְכֶם הוּא לִי מִקְדָּשׁ מְעַט
לִרְאוֹת, לַחְשֹׁב וּלְהָבִין:
דְּבָרִים שֶׁשּׂחְתֶּם לִי בַּלָּאט
עַל פְּצָעִים שֶׁל אוֹהֲבִים.
Comments