יוסל'ה וזאבל'ה ורוחות הכפר – הסיפור שלא נגמר

20.2.2023

שוב קופצות לנו רוחות הכפר. אבות ובנים.

לפני 60 שנה היו יוסל'ה רגב וזאבל'ה עמית, חברי נפש עוד מילדותם בנהלל, בשליחות המוסד בפאריז. הדעות נחלקו וסערו באשר ליציאתם את הכפר והיו שדרשו מהם לחזור מיד הביתה, כי לא ביקשו אישור. אפילו שידעו שבן גוריון ומשה דיין אישרו שהם שם, בשליחותם הסודית. שניהם, בסיכון חיים גדול, העלו את יהודי צפון אפריקה ממרוקו ואלג'יריה לארץ.

יעקב גרבר ויהודה מנוחי – במגפיים ליד מגדל המים, נהלל 1965 אתר הספריה הלאומית

והנה בדפדוף אקראי, בארכיון נהלל והספריה הלאומית, אני מגלה עכשיו תמונה של יעקב גרבר, אביו של יוסל'ה, ויהודה מנוחי, מדור החלוצים. ממש מהימים ההם. גרבר במגפיים ליד מגדל המים, בבוץ ההוא של נהלל.

יוסל'ה רגב וזאבל'ה עמית בימי המוסד בפאריז, ראשית שנות ה-60 , צילום: ישראל היום

גרבר הזקן נהג ללכת עם העגלה הידנית שלו על הכביש. יום אחד בא לעומתו אחד החברים, בן הדור השני, נוהג בטרקטור. "גרבר תיזהר, זוז מהכביש", הוא אמר לו, "שלא אעלה עליך". וגרבר השיב לו: "תמיד ציפינו שבנינו יעלו עלינו".

ובאמת דור הבנים למייסדים עשה את שלו ואולי אף עלה בדרכו, על דור הוריו. בעיקר במלחמת העצמאות ולאחר מכן בקליטת העליות השונות, בצה"ל ובכוחות הבטחון ובפוליטיקה.

***

בסיור לפני כשנה, בעקבות ספרי "רוחות הכפר", סיפרנו על יוסל'ה שעיברת את שמו מגרבר לרגב וזאבל'ה עמית. נעמי שמר כתבה עליהם את השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר". היא פגשה אותם בפאריז בראשית שנות ה-60 , גם כן באותם ימים. נקשרה ביניהם ידידות קרובה ובעקבותיה היא כתבה את השיר המצמרר על שני חברים קרובים, שאחד מהם נופל בקרב והשני מביא אותו לקבורה בכפר.

את השיר כתבה עוד ב-1966 והוא התפרסם על ידי להקת פיקוד המרכז ב-1969, כשביצעה אותו לראשונה. חברי הלהקה, החיילים, צולמו שרים בסרטון שחור-לבן על אותו מגדל המים, במרכז הכפר.

סיור "רוחות הכפר" עם יוסל'ה רגב ליד מגדל המים, נהלל 2021. צילום: אוסף אוריאל בן עמי

אלא שכעבור שנים אחדות, הוא קיבל משמעות מצמררת. זאבל'ה עמית נהרג ב-1973, במלחמת יום הכיפורים בנגמ"ש של אריק שרון, חברו הקרוב. הוא היה קצין מילואים בן 46, נשוי ואב לשלושה ילדים. נעמי שמר, כך סיפרה בראיונות לאחר מכן, התייסרה שכאילו ניבאה את מותו בשיר הזה, עוד בחייו.

חלפו מאז כחמישים שנה. בהשראת סיפורם של השניים מהכפר, פרסמתי עליהם סיפור מזווית אחרת, לא מוכרת, בספרי "רוחות הכפר". זאבל'ה, כאמור נהרג במלחמה ההיא ויוסל'ה עכשיו בן 97, חי עד היום בכפר.

בסיור בעקבותיהם, לפני כשנה, שמענו גם את השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר", בהקלטת הביצוע המקורי, על אותו מגדל המים. עמדנו בדיוק שם, במרכז המושב, במקום שגרבר הזקן עמד בבוץ. והנה נעצרה לידנו קלנועית ויוסל'ה נוהג בה. משתתפי הסיור נדהמו:

יוסל'ה יצא להם ממש לפני כמה דקות מהשיר המפורסם - ומהסיפור מאז - והנה הוא משוחח איתם.

"מה אתם עושים כאן"? הוא התעניין וסיפרתי לו שבאנו ללמוד את נהלל. "חשוב מאד, חשוב מאד" הוא אמר ונזכר לספר לי על הידידות עם אבי ז"ל, מ"החצי הראשון" של כביש העיגול. "חבר'ה, זהירות. זוזו הצידה, שלא אעלה עליכם", אמר לנו והמשיך עם הקלנועית קדימה לדרכו.

להקת פיקוד מרכז בשיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר" על מגדל המים, נהלל ,1969 הצילום youtube

הנה השיר מהסיפור שלא נגמר:

אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

אוֹתָהּ קוֹמָה - אוֹתָהּ בְּלוֹרִית שֵׂעָר

אוֹתוֹ חִתּוּךְ דִּבּוּר - מָה יֵשׁ לוֹמַר

הֵן אֲנַחְנוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

שָׂדֶה יָרֹק חָצִינוּ עַד צַוָּאר

בָּעֶרֶב שַׁבְנוּ יַחַד לַכִּכָּר

כִּי אֲנַחְנוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר.

וּבְלֵילוֹת שִׁשִּׁי

כְּשֶׁרוּחַ חֲרִישִׁי

בְּצַמְּרוֹת שְׁחוֹרוֹת עוֹבֵר

אָז אֲנִי אוֹתְךָ זוֹכֵר

תָּמִיד בַּפַּרְדֵּסִים וּבַשְּׂדֵרוֹת

אָהַבְנוּ אֶת אוֹתָן הַנְּעָרוֹת

אֲבָל תָּמִיד אָמַרְנוּ - אֵין דָּבָר

זֶה הַכֹּל נִשְׁאַר בְּתוֹךְ הַכְּפָר

בָּרַחְנוּ אֶל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת

הָלַכְנוּ אֶל אוֹתָן הַמִּלְחָמוֹת

זָחַלְנוּ עַל קוֹצִים וְעַל דַּרְדַּר

אֲבָל שַׁבְנוּ יַחַד אֶל הַכְּפָר

וּבְלֵילוֹת שִׁשִּׁי

המון מים זרמו מאז.

כְּשֶׁרוּחַ חֲרִישִׁי

בְּצַמְּרוֹת שְׁחוֹרוֹת עוֹבֵר

אָז אֲנִי אוֹתְךָ זוֹכֵר

אֲנִי זוֹכֵר בַּקְּרָב שֶׁלֹּא נִגְמַר

פִּתְאוֹם רָאִיתִי אֵיךְ אַתָּה נִשְׁבָּר

וּכְשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר מִן הָהָר

אָז אוֹתְךָ הֵבֵאתִי אֶל הַכְּפָר

אַתָּה רוֹאֶה - אֲנַחְנוּ כָּאן בַּכְּפָר

כִּמְעַט הַכֹּל נִשְׁאַר אוֹתוֹ דָּבָר

בְּתוֹךְ שָׂדֶה יָרֹק אֲנִי עוֹבֵר

וְאַתָּה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר

וּבְלֵילוֹת שִׁשִּׁי

כְּשֶׁרוּחַ חֲרִישִׁי

בְּצַמְּרוֹת שְׁחוֹרוֹת עוֹבֵר

אָז אֲנִי אוֹתְךָ זוֹכֵר

כִּי אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ

מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר