עקדת יצחק | הפגישה עם רבין, משה דיין והראש של בגין

4.11.2024

אבי אחיה בן עמי הצעיר בפלמ"ח

יצחק רבין נעקד בידי יהודי קנאי בדיוק לפני 29 שנים. עכשיו זיכרון מתערבב בזיכרון. ישנם יהודים שרוצים לשכוח ולהשכיח ולהישאר בשלטון.

אז הנה מנובמבר לנובמבר ועד נובמבר הזה:

בנובמבר 2003, בצהרי היום, נעל אבי הזקן את מגפיו, חבש את כובע הקסקט והחל ללכת מן הבית. אמי כבר נפטרה לפניו והעובדת הזרה רצה אחריו בכפר, להחזירו. הוא הסכים לחזור ולדבר איתי בטלפון. אך סירב ללכת לנוח.

- מה קרה אבא? לאן רצית ללכת?

- יצחק רבין הגיע לכפר. אני חייב לפגוש אותו.

- למה אתה חייב לפגוש אותו?

- אני חייב לברר איתו מה קרה שם עם אלטלנה. אם לא ירו שם על בלתי חמושים. מאז שהיינו בפלמ"ח, זה מטריד אותי.

- אוקי אבא. אבל עכשיו צהריים. לך לנוח ובערב תלך לפגוש את רבין. יש לך עוד חמש שעות לפחות.

- טוב.

באותו ערב התקיימה בכפר אזכרה לרבין, במלאת 8 שנים להירצחו. אבי באמת היה איתו בפלמ"ח. (לא באותה פלוגה ולא באלטלנה). בערב כבר לא זכר שיש לו פגישה עם רבין.

יצחק רבין הצעיר

***

למחרת ובימים הקשים שלאחריו, היה פוגש בכל יום מישהו שאיננו קיים ושוכח את אלה שהכיר. לבנו קרא "הערבי עם הזקן", לבתו קרא בשם אחותו, שמתה שנים רבות לפניו. לעומת זאת, את חבריו, בני כתתו מהכפר, מבית הספר היסודי, זכר היטב, כמעט עד יומו האחרון.

בימים טובים וצלולים יותר, בנערותי, סיפר לי על נעוריו והתבגרותו שלו, בהגנת הכפר והארץ. משה דיין, שהכירו מקרוב מנעוריהם המשותפים בכפר, העריך אותו, סמך עליו ומינה אותו ליד ימינו בקרב על עמק הירדן, במלחמת העצמאות.

שנים אחדות לפני כן, בתקופת היריבות והסזון – חטיפות הסגרות והלשנות - בין "ההגנה" לאצ"ל וללח"י, אמר משה דיין לאבי: "אני רוצה שתביא לי את הראש של בגין. חי או מת". אבי השיב לו "עד כאן. אם זו פקודה, אני מסרב. חוזר הביתה, למשק". ומשה דיין ויתר.

משה דיין הצעיר

מנחם בגין הצעיר

***

עברו עשרות שנים. משה דיין נכשל כשר הבטחון במלחמת יום הכיפורים ומפלגת העבודה איבדה את השלטון. בגין נעשה ראש-ממשלה ומינה דווקא את משה דיין שכשל, לשר החוץ. דיין ערק אליו עם המנדט שלו ממפלגת העבודה. הוא, החילוני, איש המלחמה והציניקן הגמור, הפך לחוזר בתשובה הפוליטי הגדול של הדור. הוא הביא לבגין ולמדינת ישראל את הסכם השלום עם מצרים. בגין, ברוב תבונתו התעקש להמשיך ולהחזיק את עזה, שהיא למשנתו חלק מארץ ישראל. סאדאת שמח מאד להשאיר אותה כקן צרעות לישראל. לעומת זאת הוא לא ויתר על גרגר אחד מחולות טאבה, בסיני, הנוגעת בגבול אילת.

אבי לא הצטער שסירב בשעתו להביא לדיין את ה"ראש של בגין, חי או מת". וזה היה אמיתי לגמרי. הרבה שנים לפני האלצהיימר.

באוגוסט 2005 התנתקה ישראל מעזה וגוש קטיף. אבי מת עם תחילת ההינתקות. ישובים פורחים חדשים קמו בלב הארץ, במקומם.

***

ועכשיו, במלאת חודש למלחמת שמחת תורה וזוועה, הנגב עדיין שרוף. פליטי הקיבוצים, שדרות ואופקים שניצלו מרצח ואונס וחטיפה ושריפה - מפוזרים כפליטים בישראל הריבונית. צפון ודרום הארץ. ליבת הארץ נובמבר 2024.

אבי ז"ל לא היה מדמיין זאת אפילו באלצהיימר הקשה שלו.