פרופסור קוז'ו

"תבלבלו אותם" אמר קוז'ו | אגדה תרבותית

21.3.2024

פרופ' יוחאי כוחן, היה כוכב. מטאור זורח בשמי האקדמיה של המדעים הממוספרים. כוחן, שעיברת את שמו מקוז'ובסקי, נקרא בפי כל בשם החיבה קוז'ו, או פרופסור קוז'ו. הוא שיחק אותה עממי והיה אליטיסט - ובו בזמן בא בשערי איצטדיון בלומפילד והאקדמיה הבינלאומית למדעים בסן פרנציסקו. קוז'ו, היה כאילו אחד משלנו, בכל מקום שהיה. צ'ארמר גדול ותככן בן בית במסדרונות האקדמיה, בחלונות העולם הגבוהים של מחלקות עסקים, במטוסים ובתי מלון. כאילו צנוע עם "שיק" משלו ומנעמי חיים, גם משל אחרים. חבר בוועדות מינויים בלשון חלקות ומושך ביד אמן, בכל החוטים שניקרו בדרכו. בת-שחוק של נחת, תמיד נילוותה לדבריו. מידי פעם היה פוצח לפתע בקול הבאריטון שלו, בשיר של להקת הנח"ל. מזכיר לכולם שיכול היה להיות גם חיים טופול, אילו רק רצה. אבל בעיקר, רצה תמיד שיחשבו שהוא מענטש. חושב מבריק, חושב הגיוני, חושב חיובי. מקצוען, רב-מג. מיסטר קלין ומיסטר טפלון באגרה אחת. מביא לעבודה מלפפון ועגבניה צנועים מהבית וגם משייט בעבודה, בקרוזים מפוארים. מפגין אמפטיה לאחרון העובדים. אפילו מכין בעצמו כוס תה לעובדת הניקיון, כשכולם רואים. שואל לשלום ילדיה. מתעניין בשלומה שלה. וכולם מתפעלים מהג'סטה. איך הוא יורד לעם. איך יש לו ראש, לכל דבר. יודע גם ללטף בציפורניים מחודדות. איך הוא מתנחמד לכולם ובו בזמן, מעשה קוסם, מרפד לעצמו תנאים מופלאים.

***

קוז'ו התחיל להיות אחד מהחבר'ה עוד כשהיה בגדנ"ע אוויר. בגיל 13 קיבל מדודו, שהיה אלוף בצה"ל, רובה אוויר והיה פוגע בול. צד יונים מגגות הבתים וצולה אותן על האש, בקומזיץ השכונתי של החבר'ה, בשבט הצופים. כבר אז התבלט בחיבתו למספרים ונהג להתכתב עם חוקר בכיר בטכניון, על המספרים הבלתי נראים במשוואות נסתרות. הוא טען שפיצח נוסחה שיכול גם להוכיח והחוקר בטכניון התלהב ממנו. החבר'ה לא הבינו בזה כלום ועד היום הם אינם מבינים. קוז'ו היה מדבר רהוט וברור ואם מישהו לא הבין, הוא כבר היה יודע לסובב את העניין, כדי שכאילו יבין.

בדרך לתהילה

כשהחבר'ה הלכו לדרכם, המשיך קוז'ו לדהור באקדמיה. הוא אהב תמיד לספר בגאווה שנכדיו אירופאים מוצלחים, אבל חבריו הטובים באמת הם תימני, קיבוצניק ונהג משאית. הספר האהוב עליו ביותר היה "לאהוב מספרים בסינית". קוז'ו אהב לצטט ממנו בהרצאותיו ולא נמצא איש שיידע להפריך או לאשש, אם מדובר באגדה שהמציא, הברקה, או בעוד בלוף, עטוף בניחוח אינטלקט.

דודו מצד סבתו היווניה שהתגיירה, הוא המנצח מיקיס תיאודוראקיס. דימיון מפתיע ביניהם. אבל למרות חיבתו למוסיקה, לא נוצר קשר. פרופ' קוז'ו החליט להיות וירטואוז מנצח של מספרים. עם מחלפות שיער מרשימות וחיוך שרמנטי כובש נשים, שיחק אותה בכל מגרש, במעלות האקדמיה.

אך יותר מכל היה אנין תרבות. חובב אופרה מושבע, ובמיוחד את האופרה "שמשון ודלילה". היה פוקד אותה בכל פרימיירה מחדש. בכל בירות העולם. אופרה בשלוש מערכות מאת קאמי סן-סנס, שנכתבה בצרפתית ובוצעה לראשונה בתיאטרון הדוכסי הגדול בוויימאר, בתרגום לגרמנית.

***

היה לו מוטו לקוז'ו וכך הינחה את אנשיו בעבודות הדוקטורט שלהם: "תביאו נתונים, כמה שיותר נתונים. תשפכו ותערבבו טבלאות של מספרים ואל תדאגו. אני מכיר את החברים באקדמיה. הם החברים שלי. הם בטלנים ועצלנים ועייפים מידי, כדי לבדוק את כל המספרים האלה. גם אם יהיה להם כוח לבדוק, לא יהיה להם חשק להתעסק בזה ולהוכיח. אז פשוט תבלבלו אותם. תאמינו לי: זה עובד. לאף אחד לא תהיה סבלנות אלינו. כולם רוצים להתקדם בשקט באקדמיה. בלי שיפריעו לנו. אנחנו בשלנו והם בשלהם".

הח"כים התבלבלו. הכל עבד טיפ-טופ

וזה באמת עבד לו, לפרופ' קוז'ו. יום אחד הגיעה משלחת מדענים בכירים לפגישה עם חברי ועדת החינוך של הכנסת. הח"כים דרשו לקצץ מיד עשרה מיליון ש"ח מהתקציב של האקדמיה למדעים ממוספרים. טענו שהמספרים שם מנופחים, מעבר לטעם הציבורי הטוב.

קוז'ו פנה לדוקטור תבור תורן, המומחה הבכיר של האקדמיה, כדי להסביר. ד"ר תורן שלף טבלאות צפופות של מספרים, כרוכות בעטיפה מהודרת. רבבות ואולי יותר מספרים, בעמודות צרות ורחבות, הצטופפו שם במאות עמודים. הוא הסביר לח"כים על הנעלם המשתנה המסוכן לתחזית - וטען שכל קיצוץ עלול להפיל את האקדמיה כולה. כלומר, המצב העכשווי הוא הבטוח ביותר. שלא יעזו לקצץ.

הח"כים לא הבינו כלום והתבלבלו כהוגן. החליטו לא להחליט וקוז'ו שוב יצא מנצח ומחוייך. "הם אוכלים את הלוקשים שלנו, גם כשהם מחוממים, בכל פעם מחדש", ליקק שפתיו בהנאה, ביציאה משערי הכנסת.

תיאודוראקיס המנצח, בן דודו של פרופ' קוז'ו

***

השנים חלפו ובכירי הכלכלנים באקדמיה החלו לטעון שקוז'ו מהתל בהם ומשטה כמעט בכולם. שצריך לבדוק את המספרים שלו לעומק. קוז'ו הבין. טען שאין לו תחליף אבל החליט לפרוש בשיא. חביבתו ד"ר רינת בת עין, שירתה תחתיו בנאמנות היתה המועמדת האולטימטיבית להחליפו. כמעט שלושים שנה פעלו יחדיו בארץ ובעולם, בחקר המדעים הממוספרים, הנסוגים קדימה. שמם הלך לפניהם, בתהילת עולם אקדמית. בכל החלטה, על פיו נשק דבר.

בטקס הפרישה שלו אמר פרופ' קוז'ו: "אנחנו ניצחנו ואנחנו ננצח. אני משאיר לכם אקדמיה הישגית ומובילה, הגוברת על כל מכשול. אני משוכנע שרינת, מנהיגה מבטן ולידה, תמשיך לסחוף אתכם לניצחונות מזהירים, כפי שידענו בכל השנים הטובות האלה. אני נשאר לכם כפרח קיר. מביט בכם בגאווה ורואה את המשך דרכי. ההיסטוריה עוד תביט בנו בתדהמה". אמר ולא פירש.

כעבור שלושה שבועות נפטר פרופ' יוחאי כוחן –קוז'ו. האקדמיה למדעים ממוספרים קיימה עצרת אבל לזיכרו. ד"ר רינת בת עין נשנקה בבכי תמרורים במיקרופון, ולא הצליחה לסיים את דבריה. ד"ר תבור תורן עלה לשאת דברים במקומה. "קוז'ו מנהיגנו הדגול, אתה הולך מאיתנו ומשאיר אותנו לבד. בלעדיך, זהו קץ האקדמיה שלנו. אנחנו אבודים ומבולבלים" אמר וירד מהבמה. העצרת התפזרה והחברים התכנסו בעצמם. איש לביתו. שנים של תהילה אפופת מסתורין, חלפו כימים אחדים.

בול האופרה הישראלית - שמשון ודלילה