"רוחות הכפר" עם דליה עמית | אנחנו שנינו – לא נגמר...

21.11.2022

"רוחות הכפר" עם דליה עמית

הפתעה נעימה ומרגשת היתה לי לפני ימים אחדים. דליה עמית, אלמנתו של זאבל'ה עמית התקשרה.

ביקשה לרכוש את ספרי סיפורי "רוחות הכפר", שנכתב בהשראת נהלל, במלאת לה 100 שנים. הספר אינו נמצא כרגע בחנויות וניתן לרכשו באמצעותי ובמבצעים מיוחדים. דליה סיפרה לי, כי התעקשה להגיע אלי. שמעה כי בין הסיפורים מופיע גם סיפורם של זאבל'ה ויוסל'ה. שני חברי הנפש מנהלל, שנעמי שמר כתבה עליהם את שירה "אנחנו שנינו מאותו הכפר". סיפור מזווית אחרת, לא מוכרת.

דליה איבדה את זאבל'ה בערב שמחת תורה, במלחמת יום הכיפורים 1973. לפני כמעט 50 שנה. זאבל'ה וחברו יוסל'ה שירתו שנים רבות במוסד באירופה והעלו יהודים מצפון אפריקה בשנות ה-60, תוך סיכון עצום.

דליה וזאב עמית. צילום: ארכיון נהלל

כשנודע לזאבל'ה על פרוץ המלחמה, הוא עזב הכל והגיע לביתו בנהלל. עלה על מדים וטס לאריק שרון חברו הקרוב, שהיה מפקד אוגדת מילואים בסיני, בחזית הדרום. שנים אחדות קודם לכן, כשזאבל'ה היה במוסד בפאריז, שרון התגורר בביתו בנהלל, כראש מטה פיקוד צפון של יצחק רבין.

זאבל'ה התייצב במלחמה לצידו של שרון בנגמ"ש ונהרג בהפצצה מצרית עליהם. הוא היה בן 46. נשוי ואב לשלושה. דליה נותרה אלמנה בת 43.

יוסל'ה רגב בן 97 חי עד היום בנהלל. נעמי שמר כתבה את השיר שנים אחדות עוד טרם מותו של זאבל'ה. היא פגשה אותם בימי המוסד שלהם בפאריז וקשרה איתם חברות קרובה. בהשראת חברותם כתבה את השיר, שהפך למצמרר במיוחד: זאבל'ה נהרג לאחר מכן, כאילו השיר ניבא את מותו.

יוסל'ה רגב. צילום: ישראל היום

דליה עמית היום בת 92, סבתא לנכדים ונינים רבים. שופעת אנרגיה. נוהגת ברחבי הארץ ופעילה מאד. חזרנו עשרות שנים אחורה, לימים קשים ונעימים, שנטבעו בזיכרון הכפר ועיצבו אותו עד היום. בכל מפגש שאני מספר את סיפורם של יוסל'ה וזאבל'ה, שוב עולות רוחות הכפר. מהמייסדים - ובהם אבא של זאבל'ה שהתייתם ממנו כנער - ועד היום.

מהמפגש הנעים עם דליה, שוב למדתי, שכולנו מאותו הכפר, ולכל אחד נהלל משלו. מכל בית הסילו נראה והרגיש אחרת.

הרחבה ושיחה עם ליאת רגב, בעקבות "רוחות הכפר"

מילות השיר של נעמי שמר: אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

אוֹתָהּ קוֹמָה - אוֹתָהּ בְּלוֹרִית שֵׂעָר

אוֹתוֹ חִתּוּךְ דִּבּוּר - מָה יֵשׁ לוֹמַר

הֵן אֲנַחְנוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

שָׂדֶה יָרֹק חָצִינוּ עַד צַוָּאר

בָּעֶרֶב שַׁבְנוּ יַחַד לַכִּכָּר

כִּי אֲנַחְנוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

וּבְלֵילוֹת שִׁשִּׁי

כְּשֶׁרוּחַ חֲרִישִׁי

בְּצַמְּרוֹת שְׁחוֹרוֹת עוֹבֵר

אָז אֲנִי אוֹתְךָ זוֹכֵר

תָּמִיד בַּפַּרְדֵּסִים וּבַשְּׂדֵרוֹת

אָהַבְנוּ אֶת אוֹתָן הַנְּעָרוֹת

אֲבָל תָּמִיד אָמַרְנוּ - אֵין דָּבָר

זֶה הַכֹּל נִשְׁאַר בְּתוֹךְ הַכְּפָר

בָּרַחְנוּ אֶל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת

הָלַכְנוּ אֶל אוֹתָן הַמִּלְחָמוֹת

זָחַלְנוּ עַל קוֹצִים וְעַל דַּרְדַּר

אֲבָל שַׁבְנוּ יַחַד אֶל הַכְּפָר

וּבְלֵילוֹת שִׁשִּׁי

כְּשֶׁרוּחַ חֲרִישִׁי

בְּצַמְּרוֹת שְׁחוֹרוֹת עוֹבֵר

אָז אֲנִי אוֹתְךָ זוֹכֵר

אֲנִי זוֹכֵר בַּקְּרָב שֶׁלֹּא נִגְמַר

פִּתְאוֹם רָאִיתִי אֵיךְ אַתָּה נִשְׁבָּר

וּכְשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר מִן הָהָר

אָז אוֹתְךָ הֵבֵאתִי אֶל הַכְּפָר

אַתָּה רוֹאֶה - אֲנַחְנוּ כָּאן בַּכְּפָר

כִּמְעַט הַכֹּל נִשְׁאַר אוֹתוֹ דָּבָר

בְּתוֹךְ שָׂדֶה יָרֹק אֲנִי עוֹבֵר

וְאַתָּה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר

ובְלֵילוֹת שִׁשִּׁי

כְּשֶׁרוּחַ חֲרִישִׁי

בְּצַמְּרוֹת שְׁחוֹרוֹת עוֹבֵר

אָז אֲנִי אוֹתְךָ זוֹכֵר

כִּי אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

אֲנַחְנוּ

שְׁנֵינוּ

מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר