תעתועי ההיסטוריה, האופוריה וסערת "היזכור" של שי חרמש

13.6.2024

שי חרמש מארח את הקבוצה בכפר עזה

שי חרמש, ממייסדי כפר עזה, ראש המועצה האזורית שער הנגב, חבר כנסת וגזבר הסוכנות לשעבר - הוא איש עתיר זכויות. מגיל 20, אחרי שחרורו מצה"ל והצנחנים - רתם ותרם עצמו ליישוב ובניין הארץ. הוא מאמין בה בכל מאודו ופעילותו למענה, היא מפעל חייו.

שי חרמש, שלא בכוונתו וטובתו, נקלע בימים אלה לפרשה שהסעירה את המדינה. לשכת בנימין נתניהו ראש הממשלה, פסלה אותו מלקרוא את תפילת "יזכור", ביום ירושלים האחרון. חרמש הוזמן לשאת את היזכור מטעם אתר גבעת התחמושת ובשם הצנחנים, שהיה אחד מהם ונלחם איתם לשחרור ירושלים, במלחמת ששת הימים.

שבוע קודם פרסם חרמש ב"הארץ" מכתב גלוי לאריה דרעי ובו פנה למצפונו שיפעל למען החטופים מישובי הנגב מה-7 באוקטובר. דרעי לא השיב לו. בעקבות מאמרו הורתה כאמור לשכת ראש הממשלה למנוע מחרמש לומר את תפילת ה"יזכור".

הדברים הגיעו לנחום ברנע מ"ידיעות אחרונות" ועוררו מהומה. הנשיא הרצוג הודיע שישקול לא להגיע לטקס הממלכתי הנערך מידי שנה בהשתתפות הנשיא וראש הממשלה. לוחמי הצנחנים הודיעו שיחרימו את הטקס ולא יגיעו. כלומר לטקס האזכרה לחבריהם שנלחמו ושחררו את ירושלים. כנס בלי הצנחנים, אבל עם ראש הממשלה שמחרים את הצנחן שי חרמש בן ה-80.

בסופה של המהומה התקפל ראש הממשלה. שי חרמש קרא את תפילת ה"יזכור" מול חבריו הצנחנים והמשפחות השכולות וראש הממשלה, לראשונה בתולדות המדינה, ברח ולא בא. לא העז להסתכל לו בעיניים.

זו פעם שניה שנתניהו מתקפל מול לוחמים. אחרי מאבק מר וממושך שניהלו חיים גורי והאלוף עמוס חורב, לקריאת שער הגיא על שם הלוחמים במלחמת העצמאות, ששחררו את ירושלים. גורי, אז בן 90 פלוס, נשען על מקלו וזעק בקרב האחרון של חייו ושל חבריו המתים שנלחמו אז לשחרור ירושלים מהמצור. הוא ניצח במאבק ההוא ומת.

נתניהו אחרי התעמרות קשה בהם - התקפל כאמור.

חברי הקבוצה באנדרטת הפלמ"ח לזכר לוחמי חטיבת הנגב במלחמת העצמאות, במחסום ארז.

כל הדברים האלה, הפכו להיסטוריה מתהפכת בתוך שנתיים על מדינת ישראל. אני מביא כאן את תקציר ימי העוטף, רק מלפני שנתיים:

עצוב. לפני שנה, ב-24 באוקטובר, ביקרנו במסגרת קבוצת ירוחם ביישובי עוטף הנגב. הקבוצה בראשותו של ד"ר צבי-צביקה צמרת ומשה בן עטר, זכתה לביקור מעמיק בקיבוץ בארי ובקיבוץ כפר עזה - ובמחסום קיבוץ ארז, שבו עוברות הסחורות מישראל לעזה שנים רבות, מעבר לגדר. גם בימי תקריות אש עם החמאס.

הביקור היה מאלף ואופטימי . אברהם מנצ'ר-דבורי חבר קיבוץ בארי ולשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, אירח אותנו בדפוס בארי המרשים ובתצפית בלב הקיבוץ על עזה ומחנות הפליטים. הכל נראה על כף היד, מרחק קילומטרים ספורים וחשופים.-

שי חרמש, כמעט בן 80, ראש המועצה האזורית שער הנגב, גזבר הסוכנות וחבר כנסת לשעבר, אירח אותנו בקיבוצו כפר עזה.

הגדר האימתנית עם עזה, שחלפנו על פניה - נראתה מבטיחה וביטחונית מאד, עם בטון עמוק מאד מובטח, גם מתחת לאדמה.

שי חרמש ומנצ'ר-דבורי פעלו כל חייהם לשיתוף פעולה עם עזה. קיוו ליחסי מסחר בונים. שאלנו בתמיהה איך זה לחיות שנים רבות כל כך, עם טרור רקטות ובלוני תבערה ששורפים בתים ושדות - ובכל זאת ממשיכים לגדל ילדים ונכדים - ולחיות.

שי חרמש השיב לנו שהחיים על הגדר של עזה, הם 95 אחוז גן עדן ו- 5 אחוז גיהינום, עם קהילה מצויינת. ישנה תנופת בנייה וביקוש לבתים בכל יישובי עוטף הנגב, בתפוסה מלאה.

יצאנו מהביקור הזה, מעודדים ותמהים "איך זה עובד", בנוף המרהיב הזה.

 צביקה צמרת התעקש בביקור לקרוא לאזור "עוטף ישראל" - כמגן הדרומי של יישוביה. לא "עוטף עזה". כעבור חודשיים, צביקה לצערנו הרב, נפטר ממחלה.

חברי הקבוצה ביער בארי

חלפה שנה. באסון שמחת תורה, ב- 7 באוקטובר השנה נשרפו בתים ואנשים ונרצחו ונחטפו בבארי, בכפר עזה ובשאר יישובי הנגב. החמאס לא הבחין במעשי הרצח שלו בין תושבי שדרות, אופקים וקיבוצי הנגב.

שי חרמש איבד את בנו עומר שנרצח אותו בוקר, בביתו על אותה גדר.

ניחומים מכל הלב לכל האנשים היקרים והמצוינים האלה, שהופקרו בידי ממשלת ישראל הריבונית.

השבוע שוחח שלומי אלדר עם שי חרמש בפודקאסט שלו. זו שיחה חובקת עולם עם איש מיוחד, עם השקפת עולם שהאישי והציבורי שלו הולכים יחד עם גורלה של מדינת ישראל. זכות וחובת האזנה לכל אזרח בישראל ובשיעורי אזרחות טובה, שיש להיאבק למענה.

הקישור לפודקאסט של שלומי אלדר משוחח עם שי חרמש, בתגובה הראשונה.