יעל דיין הלכה לעולמה. בת 85
- אוריאל בן-עמי
- Jun 8
- 2 min read
18.5.2024
בשנת 2014, פרסמה את ספרה הביוגרפי "מנגד". באותה שנה מת אסי דיין אחיה הצעיר.
כעבור 3 שנים, בשנת 2017, מת אודי אחיה האמצעי.
אמה רות דיין בת ה-100 קברה בחייה גם את בנה אודי. רות עצמה נפטרה בשיבה טובה לפני 3 שנים לקראת שנתה ה-104. היא נקברה לבקשתה בין שני בניה בנהלל.
שמרתי על קשרי ידידות והוקרה עם רות עד פטירתה. היא אחת מגיבורות ספרי "שאגה אחרונה במטולה". בפגישתנו בראש השנה 2019, העניקה לי את ספרה של יעל בהקדשה. יעל צירפה לספר תוספת 3 דפים, משנת 2017, שלא נכנסו לספר עצמו. התוספת הייתה הספד לאחיה אודי, מיום מותו.
היום גם יעל נפטרה. חברת כנסת ואשת ציבור. בכורת ילדיהם של רות ומשה דיין. זכרה לברכה
אני מביא את דברי ההקדמה שלה וסיומם – מאותה תוספת:
"...נטלתי לעצמי את הזכות להוסיף אירועים שהם משמעותיים בעיני והתרחשו אחרי שהספר נכנס לדפוס ולהפצה.
במרץ 2017, השנה, חגגנו יום הולדת 100 לאמי רות. שְׂבֵעַת עשורים, נכדים ונינים ועדיין רעבה לבשורות טובות, מַסְכִּינָה בלית ברירה עם סרבנות השלום.
אמא בת המאה – צלולה, בהירה, קשה עליה התנועה והיא שונאת את התלות הבלתי נמנעת במטפלת האהובה והנאמנה, בחברים ובני המשפחה המבקרים, במיחושי הגוף ובתרופות והנותנים אותן. עדיין קוֹמֶצֶת אגרופים וחרונה עולה כשצופה בחדשות – כיבוש, שחיתות, התנחלויות ועוד שחיתות, גזענות.
חודשיים אחרי החגיגה והשמחה, חלה אחי הצעיר אודי, בן 75, בלוקמיה. משך מספר חודשים עבר טיפולים ביולוגיים, נע בין שיפור, רמיסיה, השתלת מח-עצם, בידוד וקצה תקווה שהתבדתה. לא העזתי להגיד לאמא עד כמה רעה הפרוגנוזה וזיכינו אותה במעטפת איפור והסוואת האמת משך מספר חודשים.
אמא עדיין בִּכְּתָה את צעיר בניה כשבישרתי לה שאודי מאושפז עם דלקת ריאות פטרייתית ונראה שאלה שעותיו האחרונות.
מְאֵירַת הזקנה המופלגת. אם קוברת את בניה הזקנים.
יושבת גאה וזקופה בבית העלמין של נהלל מול מצבת קברו של אסי ולידה קבר כרוי לארונו של אודי, בניה, אֶחָי. מקשיבה למילים של הספד מפי, שומעת לא שומעת".
..."נולדתי בכורה להורי ולשני אחי הקטנים.
אבא מת "טרם עת", אמא זכתה לעשרה עשורים מלאים ויותר.
וכאן התהפכו היוצרות, וְאָחִי אסי מת ראשון, ועכשיו אודי ואני הבכורה נותרתי כבת יחידה לאמי, לא בהכרח האהובה עליה מילדיה. חשה בשולי גלימת שחור המוות ככל שרֵיאוֹתַי מתקשות בִּסְפִיקַת החמצן יותר ויותר.
ומסביבנו חשרת עננים מאיימת של עתיד רווי שנאה. מרחיק אותנו מהחלומות והמאבקים על צדק ועל שלום, מוהל בעצב ובחרדה אפילו את חדוות הנינים שלה, הנכדים שלי, שעדיין מקווים בתום ליבם לעתיד הנפלא שהבטחנו להם"...
Comments